ט"ו בשבט הגיע, חג לאימהות?

אז מה מעסיק אותך, אימא יקרה בחג הזה? בכנות אבל?

האיכות הגרועה של הפירות היבשים?

אולי את תוהה מתי תספיקי לקנות ולהביא לילד לגן את כל מה שהגננת ביקשה?

רוב הסיכויים שגם בזה את מתעסקת בבין לבין כי למי יש זמן וכוח להרים ראש?

את אולי בעיקר מודה על כך שלפחות הפעם ט"ו בשבט יצא בשבת

וזה לא חג ארוך כי עוד רגע כבר יתחיל רצף החגים שעבורם צריך לקחת משכנתא

ולהתארגן עם סבתות, דודות, בייביסיטרים...

היי, רגע, שנייה!

אולי בכל זאת תרימי את הראש מהיום יום השואב, מהסירים, מהפרויקטים, מהעסקים

ומהקניות של פירות היבשים לחג.

ותצאי איתי למסע קטן אחורה בזמן שסופו – גילוי מדהים!

ולפניכן שאלה:

אם הייתי אומרת לך שיש תרופה שכשתיקחי אותה, תרגישי שלווה, רוגע, שקט,

תדעי פתאום בבהירות בדיוק מה עליך לעשות ביום יום, תטעני באנרגיה אדירה

ותתפקדי ביעילות הרבה יותר גדולה ביום יום שלך.

כמה היית משלמת על תרופה כזו?

בואי נשאר עם השאלה הזו ונתייחס אליה בסוף...

אז ט"ו בשבט...

הידעת שבימים קדומים הכנענים שמו לב שבחודש שבט האדמה מתכסה במצע אדום של כלניות ואמרו שהאדמה היא כמו אישה המגיעה לפרקה ומסמיקה אל מול השמיים. תשוקה חדשה לחיים מתעוררת בתקופה הקסומה הזו בטבע.

(מתוך "החגיגה" מאת אוהד אזרחי)

ט"ו בשבט זוהי הנקודה שבה בעצם מתחיל האביב.

עדיין קר, עדיין יורד הגשם, אבל בטבע כבר ישנו מן מהפך לכיוון האביב.

ואפילו שאנחנו חיות בעולם של אור מלאכותי, פלסטיק, אינטרנט ופייסבוק,

אפשר לחוש בשינויים האלה שחלים סביבנו.

הגוף שלנו הוא חלק מהטבע וככזה הוא חש ומסונכרן עם מה שקורה בו.

מקדמת דנן נשים היו קרובות לאדמה ומזוהות עם האדמה, הן היו משתמשות באדמה בכדי ליצור, בצמחים כדי לרפא, הן הרגישו את הקשר הישיר בין גופן לבין מה שקורה באדמה.

הרחם של כל אישה, בדיוק כמו האדמה יודעת לקבל לתוכה את הביצית המופרית בזרע ולגדל אותה לעובר ואז להוליד מתוכה אדם חדש.

אולי זו הסיבה לכך שנשים במשך מאות אלפי בשנים היו קשורות קשר ישיר עם האדמה.

רק בכמה מאות אחרונות הקשר נותק והומעט.

בימינו אנו אם תבקשי מאיתנו לשתול משהו באדמה רוב הסיכויים שנבקש כפפות...

עדות נוספת מעניינת מתקופות עבריות קדומות הם שורש זהה במילים עץ ועצה.

מספרים שאנשים היו הולכים אל היער, מתיישבים ליד עץ שהחליטו כי הוא העץ שלהם ומבקשים עזרה בסוגיות היום יום. החיבור הזה לתדר של העץ נתן להם תשובות לעצמם. (מתוך "החגיגה" מאת אוהד אזרחי)

נשמע מוזר, תמוה? אכן, אך האם ניסית פעם לשבת שעה, שעתיים ליד עץ

ופשוט לשחרר את הראש ממחשבות לנסות לקלוט את המסרים שמגיעים?

אני ניסיתי והופתעתי לטובה.

ברור לי שאולי תגחכי כעת ותאמרי לעצמך – נראה לך יש לי זמן לרכל עם עצים?

חיי עמוסים עד אין קץ וכשכבר יש קצת זמן אני מעדיפה לראות סרט טוב.

כן, גם אני למען האמת מעדיפה לברוח לסרט,

אבל אם אני כן מצליחה להוציא את עצמי לאיזו שיחה עם עץ,

אני חוזרת אדם אחר!

אז בואי נחזור אל השאלה שהייתה בתחילת המאמר:

מה זו התרופה הזו וכמה היא עולה? אולי כבר ניחשת...

זה הטבע שסביבנו – העצים, הדשא, הים.

מתי בפעם האחרונה יצאת החוצה ונשמת אוויר נקי?

ולא, לא התכוונתי לפתיחת חלון באוטו בזמן נסיעה בכביש סואן.

חודש שבט, עדיין קר אך הימים ארוכים יותר,

השמש מעט חמה יותר, הטבע מתעורר לחיים.

צאי החוצה. זה פשוט. צאי אל הטבע,

תרגישי את התשוקה הזו הזורמת בשרף העצים,

משתקפת משדות הכלניות,

תני לאנרגיית חיים פשוטה למלא אותך!

נשמי נשימות עמוקות, תני לחמצן להיכנס ולמלא את ריאותייך

עד שכל נים בריאות התמלא בחמצן.

הרשי לעצמך לקבל! הטבע לא דורש שום דבר בחזרה!

הוא שם בשבילך, רק מחכה שתיגשי, שתריחי, שתנשמי, שתתענגי

הוא שם כדי להזכיר לך את המהות

את הסיבה להיותך כאן

לעזור לך להתאפס

להרים את הראש

להיזכר...

לנשום!

#נשיות #נשים #אימאאדמה #טובשבט #אימהותוטבע #ריפויבטבע