"די כבר עם החופש הזה!!!"

אז שתי אהבות חיי כבר במיטות, מקולחים, מצוחצחים ובתקווה עוד רגע רדומים. אני... קצת עייפה. טוב נו, הרבה עייפה... טוב, נו – גמורה מעייפות!

אני יודעת! אני אמורה ליהנות מכל רגע. כן, כל מאמן הורות מתחיל יאמר לי – זמן איכות עם הילדים זה דבר נפלא וזה הרי מה שקורה בחגים ובחופשים ובגשרים שבין החגים ובכל שאר הימים ההזויים שמשרד החינוך מחליט שהם חופש.

זמן איכות עם הילדים!

סליחה, הייתי חייבת להפסיק רגע כי הקולות מחדר השינה לא השתמעו לשני פנים. היה זה ברור כמו שניים ושניים ששינה לא תהיה כאן עד מחרתיים, ללא התערבות חיצונית. עמדה בפני בחירה קשה – לשיר או להילחם. היום בחרתי לשיר – למדתי שגם אם זה נראה ארוך יותר, בפועל זה חוסך זמן.

אז איפה היינו?

הא, כן. חופש. זה התחיל באוגוסט. חום מהביל בשילוב עם שני ילדים צורחים ובועטים ועצבניים מהחום ואימא אחת מותשת ואבא אחד, שעוד רגע זורק את כולנו מהחלון.

זה המשיך להסתגלות למסגרות שהייתה איטית ודרשה להיות בכוננות ספיגה את רוב שעות היממה. זה המשיך לראש השנה, יום כיפור וכעת – הדובדבן שבקצפת – סוכות. שלומית בונה סוכה וכנראה יש איזו שלומית במשרד החינוך שלא ממש מיומנת בבניית סוכות כי משום מה זה לוקח לה עוד יומיים אחרי שהחג נגמר בפועל.

בנקודה הזו קורה בתוכי פיצולון אישיות קטן. יש את "לינה הרוחנית". תארו לעצמכן, אחת כזאת רגועה, שלווה, יושבת במדיטציה, פוקחת עין אחת ובשקט, מתוך רגיעה של בודהה, מבשרת: "שחררי. היקום קבע שיש חופש. תיהני. הילדים עוד מעט יגדלו ואת תתגעגעי לרגעים האלו איתם". היא עוצמת את העין וממשיכה ל"אומממם" ארוך ונשימות עמוקות.

לינה שנייה היא... איך לומר, קצת פחות רוחנית או ההיפך הגמור ממנה. היא "לינה עצבנית"! עצבנית בלשון המעטה. היא עצבנית על היקום, עצבנית על החופש שמסרב להיגמר. למורת רוחה של הגננת היא עושה

פרצוף של אסון לאומי לשמע העובדה שגם בחנוכה יש חופש שבוע.

"לינה העצבנית" עצבנית על כך שכשהיא רוצה לקדם את העסק שלה ולהתעסק במה שבאמת בא לה כרגע, אי אפשר, כי יש חופש. היא מוכנה לקרוע את הצורה למחליט על חופשים במשרד החינוך ולעתים, אני מודה היא מוכנה לקרוע את הצורה לשני הילדים שלי, שאני כל כך אוהבת, שהם באמת אהבת חיי. אבל היא... מה אני אגיד לכם – היא לא ממש אוהבת ילדים. היא לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות, שקובעים לה עובדות וסוגרים עליה. היא אוהבת שקורה בדיוק מה שהיא אוהבת.

אתן בטח מחכות שלכל הדבר הזה יהיה פתרון, סיום לוגי, בשורה לאימהות (ולאבות)!

איזה טיפ חלומי אולי?

5 טיפים איך ליהנות מהחופש שלא נגמר לעולם עם הילדים!

3 דרכים לאזן בין העסק לבית בזמן החופש.

10 פתרונות קלים ל...

"פאק!"

סליחה, זו הייתה הלינה העצבנית. האמת היא שאין לי טיפים וגם לא עצות חכמות. לפעמים, רק לפעמים אני נמצאת במן מצב שכזה, שפשוט אין לי פתרונות.

אני חושבת על השבוע וחצי הזה שעוד לפניי. אני חושבת על הסדנא שקוראת כמה ימים אחרי ואני ממש רוצה שתהיה מלאה, אני חושבת על כל הדברים שאני רוצה לכתוב, לעשות, להפיק, לקדם. אני יודעת, הכול יקרה, בקצב קצת אחר ממה שאני רוצה. אני יודעת, לינה הרוחנית צודקת ועלי להקשיב לה קצת יותר. אני אפילו יודעת לתת מקום ללינה העצבנית – הנה אני כותבת בשבילה מאמר שלם, שרק תפסיק עם החפירות.

רוצות בכנות? כל מה שאני באמת רוצה לעשות כרגע (אולי יבוא לכן גם). רק עכשיו, רק היום, בלי פתרונות, בלי עצות, פשוט לצרוח: " ________ (מקום לקללה עסיסית) די כבר עם החופשששש הזה!!!"

תודה למי שהקשיבה,

(מתנצלת מראש בפני כל האימהות שנורא חשוב להן להיות עם הילדים כמה שיותר זמן וממש לא התחברו למה שכתבתי כאן. אני מקנאה בכן. מורידה את הכובע. זהו)

חג שמח וחופשה מהממת!

נתראה בקרוב...